פרויקטי בינוי ותשתיות בזמן מלחמה

ענף הבנייה בישראל בזמן מלחמה תמיד יחוש רעידת אדמה בדרגה 8 בסולם ריכטר, אך לעולם יינזק בטווח הארוך. הפגיעה בענף בטווח הקצר דורשת התאוששות מהירה וחזרה לסדר היום למרות המצב הקשה בעורף בשל מס' עובדות שעליהם נרחיב בהמשך וזאת חרף העובדה שמלחמה אינה מאפשרת קיום תהליך תקין ורגיל של ניהול וביצוע פרויקטי בנייה ותשתיות באופן סדיר, מה שבהכרח יגרום לנזק כלכלי בחברות גדולות ועד פשיטת רגל של קבלנים קטנים.

הסיבות להקפאת פרויקטי בינוי ותשתיות בזמן מלחמה :

1. העדר שדרות הניהול והפיקוח בפרויקט – וזאת בשל גיוס מערך מילואים גדול אשר מהווה כיום את ליבת העשייה במגזר העסקי והנתח המרכזי בתעשיית הבנייה, עובדה זו פוגעת ביכולת להמשיך את הפרויקט או לחלופין להחליף אותם בזמן אמת על ידי כח אדם חלופי.

2. פועלים – עולם הבנייה בישראל מושתת על פועלים זרים, ערביי ארץ ישראל, ערביי הגדה ועזה. בעת מלחמה השטחים נסגרים לכלל פועלי הגדה ועזה, ערביי ארץ ישראל חוששים מלהסתובב בסביבת הישובים היהודים, והפועלים הזרים חוששים לביטחונם ומהר מאוד חלק גדול מהם חוזרים לארצם. רק כדי לסבר את האוזן ערב מלחת "חרבות ברזל" עבדו בענף 90 אלף פלסטינים, כעשרת אלפים מהם תושבי עזה. לצידם יש עוד 18 אלף עובדים זרים. 4,000 מהעובדים הזרים חזרו למדינותיהם עם פרוץ המלחמה, ובענף חוששים שאם איסור הבנייה יימשך עוד עובדים יעדיפו לארוז ולמצוא פרנסה במולדתם. כלומר, ממילא המצב הביטחוני הנחית על הענף מכה כואבת, וסגירת האתרים למשך זמן רב עלולה להתברר כמכה אנושה.

3. חומרי גלם – קושי ביבוא חומרים מהתעשייה בשל סגירת טווח ימי וטווח אווירי לא מאפשר את קידומם של פרויקטים ואכלוסם הן ברמת חומרי הבנייה והן ברמת ההצטיידות.

שלוש העובדות הללו מצריכות התערבות ממשלתית ואינן ניתנות להתעלמות אף לא לזמן קצר בשל העובדה שמדובר בתעשייה המשפיעה לטווח הארוך ברמה האסטרטגית הן ביצירת מגורים ותשתיות ציבוריות לתושבי המדינה והן בחיי הכלכלה של מדינת ישראל.

לאור כל זאת הנחת המוצא היא שאם מדינת ישראל לא תתעשת מהר מאוד ותצא לתוכנית חרום אופרטיבית כדי לסייע לקבלנים הן במישור הכלכלי והן במישור ההנחיות והסמכויות, קריסתן צפויה להיות לא פחות ממס' שבועות בודדים בדגש על קריסת חברות בנייה קטנות.

טיעונים בטחוניים תמיד יצדיקו את הקפאת השוק, יחד עם זאת נדרשת התערבות של ההנהגה הממשלתית במתן פתרונות אשר יאפשרו ביטחון לתושבים לצד קיום המשך העבודות על ידי פועלים מהגדה או לפחות פועלים ערביי ישראל ופועלים זרים מהמדינות השונות.

בצד האזרחי אני סבור שזה המקום ליצר יותר שיתופי פעולה בין חברות קטנות כדי לאפשר את המשך קיום הפרויקטים בעולם הבנייה והתשתיות ולחפש פתרונות יצירתיים במתן מענה לניהול ופיקוח של הפרויקטים באמצעות כוח אדם חליפי עד חזרתם של אנשי המילואים ולמצוא את הדרך לקדם את הפרוייקטים.

במלחמת העולם השנייה הידועה כאחת מהמלחמות הקשות שידעה ההיסטוריה, צ'רצ'יל הקפיד להזכיר לממשלתו שאם העורף לא ידאג לפן הכלכלי של המדינה ולהמשך את קיום התרבות אזי לא יהיה צידוק לחזרתם של החיילים מהחזית...